הגיינת הפה של הכלב שלנו

הגיינת הפה של הכלב שלנו, מאיפה מתחילים?
ראשית, חשוב שנבין למה בכלל צריך לטפל בפה של הכלב שלנו ומדוע הגיינת הפה של הכלב שלנו כל כך חשובה.
כמו שידוע לנו, הכלבים באו מהזאבים. לזאבים בטבע יש שיטות שונות ״לצחצח שיניים״ ולטפל בהיגיינת הפה באופן טבעי – לעיסת העצמות/קרניים של הטרף שלהם, משחק ולעיסה של עצמים קשים שמצאו בסביבה כמו מקלות, ענפים וכד’.

עובדה נוספת חשובה היא שלרוב, תוחלת החיים של כלבים ביתיים גבוהה משמעותית מזו של הזאבים בטבע. דבר זה משפיע באופן טבעי גם על בריאותם הכללית של הכלבים ובמיוחד על בריאות הפה שלהם.

כדי לדעת את מצבו הבריאותי של הפה של כלבכם, ההמלצה שלנו היא להתחיל בביקור אצל הווטרינר. הוא יוכל לאבחן ולהסביר לכם בדיוק מה קורה בפה של הילדון הפרוותי, ואיך כדאי לכם להמשיך בשימור או שיפור המצב הקיים!

גורים, בוגרים, מבוגרים – האם יש הבדל בטיפול?
בגדול, אין הבדל משמעותי בטיפול. כל הכלבים בכל הגילאים צריכים את עזרתינו בשמירה על היגיינת הפה שלהם בדרכים השונות (שנרחיב לגביהן בהמשך).
יחד עם זאת, לכל תקופה בחיי הכלב יש את המאפיינים שלה מבחינת בריאות הפה, ואותם חשוב שנדע:

• גורים – גם אצל כלבים, השיניים ״החלביות״ מתחלפות בשיניים ״בשריות״ (בין גילאי 2-8 חודשים). חשוב לוודא שבאמת כל השיניים נפלו והתחלפו בחדשות, לשים לב שהשיניים צומחות כמו שצריך (ושאין צורך בעקירה) וללמוד על שמירת היגיינת הפה בשגרה והדברים שיש לשים אליהם לב בהמשך מהלך החיים.
• בוגרים – אצל כלבים בוגרים חשוב להקפיד על טיפול שגרתי ומעקב אחר מצב הפה בתדירות גבוהה יותר, כדי להימנע מהגעה לגילאים מבוגרים ורק אז להיחשף ל”הפתעות” לא נעימות…
• מבוגרים – ברגע שכלבים מגיעים לגיל מבוגר, באופן טבעי (או כתוצאה מהזנחה) יכולות להתחיל להופיע בעיות כאלו ואחרות בפה. הבעיה העיקרית היא שטיפול שיניים אצל וטרינר נעשה תחת הרדמה מלאה, וככל שהכלב יותר מבוגר, כך הסכנה בהרדמה גדלה (ישנם מקרים שנדרש להרדים מספר פעמים למספר טיפולים).

האם יש הבדלים בטיפול בין הגזעים או הגדלים השונים?

באופן חד משמעי – כן.
אצל כלבים מגזעים קטנים, בגלל הלסת הקטנה וצפיפות השיניים שלהם, יש נטייה ליותר בעיות בחלל הפה באופן משמעותי (פחות רווחים בשיניים או שיניים שעולות אחת על השנייה, יכולים לגרום להצטברות יתרה של אבן שן וכך להגדיל את הסיכויים לדלקות, נסיגת חניכיים וכד’..)
אצל כלבים מגזעים גדולים יותר, אמורות להיות (באופן טבעי) פחות בעיות בחלל הפה, אך גם כאן יש גזעים עם נטייה גנטית ליותר ״צרות״ בפה.

על מה חשוב לשים דגש?

• שיניים וחניכיים – בדרך כלל מאוד מושפעים אחד מהשני. ברגע ששכבת אבן שן מתחילה להיווצר ולהצטבר על השיניים, תהיה השפעה גם על החניכיים ויכולות להיווצר דלקות, נסיגות חניכיים, ריח פה רע וכד’.
• לשון – חשוב מאוד להתייחס ללשון של הכלב. גם על הלשון ישנה הצטברות של חיידקים שונים, ולכן ישנה חשיבות גבוהה לניקיון הלשון, דבר שיכול למנוע/להפחית ריח רע מהפה וכמו כן, לתרום לבריאות הכללית של חלל הפה.

איך אוכל לעזור לכלבלב שלי לשמור על שיניים נקיות ובריאות?
בימינו יש מגוון דרכים לעזור לכלב שלנו לשמור על בריאות חלל הפה:

• צחצוח שיניים- הטיפול לשימור ולשיפור המצב הוא צחצוח שיניים. וכמה שיותר, יותר טוב! (אפשר אפילו באופן יום-יומי) חשוב לשים לב שאתם משתמשים במשחות ומברשות שיניים המיועדות לכלבים בלבד.
• עצמות טבעיות וצעצועי לעיסה- ההתעסקות, המשחק והכרסום של עצמות וצעצועי הלעיסה השונים הם מעולים לניקוי שאריות מזון מהשיניים וחלל הפה וכמו כן, מסייעים להפחית את שכבת אבן השן. ישנו מגוון רחב של עצמות וצעצועי לעיסה בצורות וטעמים שונים, כך שיש סבירות גבוהה שתוכלו למצוא את המוצר המתאים ביותר שאליו כלבכם יתחבר.
• חטיפים דנטליים- חטיפים במרקמים קשים באופן יחסי ובצורות וטקסטורות שונות, אשר יתרמו לניקוי שאריות מזון בחלקים שונים של חלל הפה, וכן הפחתת ריח רע.
• משטחי האכלה- משטחים בעלי בליטות וטקסטורות שונות על גבי המשטח, אשר נועדו לעודד את פעולת הליקוק אצל הכלבים ובכך לסייע להפחתת שאריות וחיידקים המצטברים על הלשון ובחלל הפה.
• מוצרים משלימים- תוסף מי פה לשתייה, אבקה דנטלית, משחות ותרסיסים דנטליים שונים הם דרך נהדרת לסייע לכלבכם לשמור על היגיינת הפה כשגרה. הם עוזרים להפחתת ריח רע מהפה וידידותיים יותר כלפי כלבים “סרבנים” לצחצוח שיניים או שפחות מתחברים לצעצועי לעיסה.  

האם ריח רע מהפה קשור דווקא לשיניים?
לאו דווקא. זה נכון שלרוב אצל כלבים, ריח רע מהפה מגיע מהשיניים והחניכיים, אך יחד עם זאת, לפעמים נובע גם מתרחישים שונים בקיבה. דבר זה יכול להעיד על בעיות כאלה ואחרות במערכת העיכול ובקיבה ולכן חשוב להתייעץ עם הוטרינר.

איך אוכל להרגיל את הכלב שלי לצחצוח שיניים?
הדבר החשוב ביותר, הוא לקשר את הסיטואציה למשהו טוב, גם כשמתחילים הרגלה וגם לאחר מכן כשהצחצוח הופך לחלק מהשגרה:

הרגלה:

• התחילו בלשים משהו טעים על האצבע שלכם (לא את משחת השיניים) ותנו לכלב ללקק מהאצבע.
• אחרי כמה פעמים, קרבו את האצבע לכיוון השיניים וגעו בהן, ובכל פעם נסו להתקדם יותר ויותר לכיוון השיניים האחוריות (זה יכול לקחת שבוע או חודש, תלוי בכלב ובכמה תעבדו על זה..)
• אחרי שהכלב מרגיש בנוח עם האצבע שלכם, עשו את אותו הדבר עם מברשת השיניים (עדיף עם משחה בטעם שהכלב יאהב)

*כלבים שמורגלים לנגיעות בפה מגיל קטן, יכולים להתחיל ישר עם מברשת השיניים.

בשגרת צחצוח:

• מומלץ לא לאכול או לשתות בין 30-90 דקות בסמוך לצחצוח.
• אז איך בכל זאת אפשר לקשר את פעולת הצחצוח למשהו חיובי? אפשר לשחק איתם, לצאת לטיול, להתלטף ולהתפנק על הספה, לדבר אליהם בטונים מרגיעים ונעימים, או לעשות כל דבר שעושה להם טוב ולא קשור לאוכל ומים.
  מספיקות כמה דקות בסמוך לצחצוח כדי שהכלבלב יקשר את הסיטואציה למשהו טוב.

לטיפים נוספים עקבו אחרינו באינסטגרם! 

למגוון רחב של מוצרים שיעזרו לנו בשמירה על הגיינת הפה של הכלב שלנו